טיפול בבעיות עיכול

הליקובקטר פילורי

הליקובקטר פילורי (Helicobacter pylori) הינו חיידק נפוץ מאד, שחי במושבות במערכת העיכול של האדם, על פני רירית הקיבה ובתריסריון. פעולתו של החיידק מחלישה את עמידות הקיבה לסביבה החומצית. המושבות של חיידק הליקובקטר פילורי גורמות להתפתחות של דלקות וכיבים בקיבה ובתריסריון, ופעילות החיידק נמצאה קשורה להתפתחות של סרטן קיבה.

כיצד מצליח הליקובקטר פילורי לשרוד את החומציות של הקיבה ולשגשג בה? מיצי העיכול בקיבה הינם חומציים ועוצמתיים מאד. חיידק ההליקובקטר מכיל חומר שמפרק שתנן (urea) ומייצר ממנו אמוניה. האמוניה היא בסיסית, ועל כן סותרת את הסביבה החומצית בקיבה. החיידק נצמד לריריות, יוצר תגובה דלקתית והורס את תאי הקיבה שסביבו. תהליך זה מוביל להתפתחות של פצע פנימי בקיבה, הקרוי בסלנג – אולקוס, ובשפה המקצועית – כיב עיכולי (כיב פפטי).

ניווט מהיר:

 

עד כמה נפוץ חיידק הליקובקטר פילורי?

חיידק הליקובקטר נפוץ ושכיח במיוחד בקרב מבוגרים מעל גיל 65. בגילאים אלו ניתן למצוא אותו אצל 90% מהאנשים. החיידק נפוץ יותר בארצות מתפתחות, ושכיחותו גבוהה יותר באזורים צפופים.

במדינות המערב מקובל כי החיידק מצוי אצל 40-50 אחוזים מן האוכלוסיה, ואילו במדינות מתפתחות נושאים אותו כ-90 אחוזים מן האוכלוסיה.

נתון מעניין הוא שהחיידק מופיע בשכיחות נמוכה יותר בקרב אנשים בעלי סוג דם O. חיידק ההליקובקטר הוא חיידק עמיד יחסית, וגם טיפול תרופתי עוצמתי, שכולל אנטיביוטיקה ותרופות נוספות, אינו מבטיח שהחיידק לא יחזור.

 

התסמינים והסימפטומים לחיידק הליקובקטר פילורי

אולקוס, כיב קיבה או כיב פפטי

כיב פפטי (Peptic Ulcer Disease), הקרוי בלטינית וגם בשפה היומיומית – אולקוס, מופיע בקיבה או בתריסריון. זהו פצע פנימי, שנגרם כתוצאה מפגיעה של חומצה ואנזים בשם פפסין בריריות הקיבה והתריסריון. פגיעה זו יוצרת דלקת בקיבה ותחושת כאב שורף בחלק העליון של הבטן.

הליקובקטר פילורי הוא אחד הגורמים העיקריים להיווצרותו של אולקוס, לצד שימוש בתרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים (NSAIDs). כיב בתריסריון שכיח יותר מכיב קיבה. אולקוס הוא תופעה שכיחה, ועל פי ההערכות סובלים מאולקוס כ10% מאוכלוסיית העולם המערבי.

דלקת בקיבה

דלקת בקיבה עלולה להיווצר בשל פעילותו של חיידק הליקובקטר בקיבה. דלקת בקיבה עלולה לגרום לפצע בקיבה – כיב קיבה או כיב בתריסריון (התריסריון הוא חלק מן המעי הדק).

סרטן הקיבה

חיידק הליקובקטר נחשב כגורם סיכון להתפתחות סרטן הקיבה ולימפומה של הקיבה. בקרב חולי לימפומה של הקיבה מסוג מסוים (MALT) הכחדת החיידק תורמת לנסיגה של הלימפומה ומסייעת בריפוי. הסיכון ללקות בסרטן קיבה כאשר חיידק הליקובקטר קיים בקיבה גבוה יותר בקרב מי שלוקים בגסטריטיס כרונית.

דיספפסיה

הופעה של כאבי בטן חוזרים ותחושת אי נוחות בטנית. לעתים מלווה דיספפסיה בסימפטומים נוספים כדוגמת נפיצות, בחילה, תחושת שובע מהירה, חוסר תאבון או אי חשק לאכול. בקרב הלוקים בדיספפסיה אין ממצאים פתולוגיים כדוגמת כיבים במערכת העיכול. זוהי תופעה שכיחה וטיפול בחיידק ההליקובקטר מוביל לשיפור ולהטבה מועטים – רק כרבע מהמתלוננים מדווחים על הטבה לאחר הכחדת החיידק. על כן מסיקים שהליקובקטר איננו המחולל העיקרי של דיספפסיה.

גסטריטיס כרונית

גסטריטיס כרונית (קרויה גם גסטריטיס אטרופית) היא מחלה דלקתית של רירית הקיבה. במבט מיקרוסקופי על רירית קיבה מודלקת בשל גסטריטיס מזהים אזור דלקתי ורואים כי הבלוטות שאמורות להפריש את חומצות העיכול נהרסו ונעלמו. גסטריטיס עלולה להיווצר כתופעה אוטואימונית – נוגדנים שמייצרת מערכת החיסון ופוגעים בריריות הקיבה. זהו מצב שמוביל לאנמיה ולרמת B12 נמוכה בגוף. כמו כן, גסטריטיס שכיחה מאד כתוצאה משימוש ממושך בתרופות שנוגדות חומציות בקיבה, כדוגמת אומפרדקס ולוסק.

כאבי בטן

נוכחות של הליקובקטר פילורי לא תמיד מורגשת, ומרבית האנשים שנושאים את החיידק אינם מודעים לכך. במקרים שבהם פעילות החיידק גורמת לדלקת בקיבה ולכיב קיבה, יכולה להופיע תחושת כאב שורף בבטן העליונה. תחושת הכאב החד או השורף מתגברת או מופיעה בדרך כלל לאחר אכילה. במצבים מסוימים, אכילה דוקא מקלה על הכאב, ואז יתכן שהכיב הפפטי הוא כיב תריסריון.

מחסור בויטמין B12 ובברזל

הימצאות החיידק עלולה לגרום לפגיעה בפירוק המזון בקיבה ובתהליך הספיגה של חומרי מזון חיוניים, וביניהם B12 וברזל. החסר התזונתי עלול לגרום לאנמיה, עייפות, חולשה, נשירת שיער וציפורניים שנשברות בקלות.

הימצאות של הליקובקטר קשורה גם בהתפתחות של אלרגיות, עודפי ליחה ומחלות שקשורות בתגובתיות יתר של מערכת החיסון (מחלות אוטואימוניות).

 

האם הליקובקטר מדבק?

הליקובקטר פילורי חשוד כמדבק, ואופן ההדבקה הוא ככל הנראה פקו-אוראלי, כלומר ההדבקה היא דרך רוק או מגע עם הפרשות. החיידק יכול לעבור ביתר קלות דרך כלי אוכל משותפים או במקומות שבהם ההיגיינה לקויה. כאשר מתגלה החיידק אצל אחד מבני המשפחה, עולה הסבירות שהוא קיים גם אצל שאר בני המשפחה שחיים באותו מרחב ביתי.

 

בדיקת הליקובקטר – איך מתבצעות הבדיקות לאיתור החיידק?

תבחין נשיפה

בדיקת נשיפה להליקובקטר היא בדיקה פשוטה ומהימנה, שאינה פולשנית ואינה כרוכה בכאב. בבדיקת נשיפה להליקובקטר נושף הנבדק לתוך מבחנה, ולאחר מכן נמדדות כמויות דו תחמוצת הפחמן באוויר שננשף. הליקובקטר מייצר דו תחמוצת הפחמן, והכמות של הגז הזה שנמדדת מעידה האם החיידק מצוי בקיבה. זוהי בדיקה יעילה, אך מי שנוטלים תרופות סותרות חומצה מתבקשים להפסיק את השימוש בהן למשך שבוע לפניה.

בדיקת גסטרוסקופיה

בדיקה שבמהלכה מחדירים לקיבה סיב אופטי דרך הפה והושט. הבדיקה נערכת באמצעות דגימה מרירית הקיבה או התריסריון.

בבדיקת הליקובקטר פילורי שנערכת באמצעות תבחין, מתבקשים לעתים המטופלים להביא עמם מיץ תפוזים. בבדיקה מוסיפים למיץ חומר שמסייע לבדוק את נוכחות החיידק בקיבה, לאחר שתייתו.

בדיקת צואה

בבדיקת צואה ניתן לאתר אנטיגן של חיידק הליקובקטר פילורי.

בדיקת דם לגילוי הליקובקטר

בבדיקת דם ניתן לאתר נוגדנים לחיידק הליקובקטר. בדיקת דם נחשבת פחות אמינה, כיוון שהנוגדנים לחיידק ההליקובקטר נותרים בדם חודשים ושנים לאחר הכחדתו.

 

תזונה מומלצת לסובלים מהליקובקטר

תזונה היא חלק חשוב מהטיפול בהליקובקטר על פי הרפואה הסינית המסורתית. המלצות התזונה כוללות תזונה מאוזנת שהולמת את המצב הבריאותי, ומשתנה מאדם לאדם בהתאם לתסמינים, וכן בהתאם להטבה ולשינוי במצב הבריאותי.

מהן מומלץ לאכול במקרה של הימצאות הליקובקטר פילורי?

  • מזונות עשירים באומגה 3 – חומצת שומן מסוג אומגה 3 היא אנטי דלקתית, ולכן מומלצת במקרים של הימצאות הליקובקטר. אומגה שלוש מסייעת בשיקום ריריות הקיבה, והיא מצויה בזרעי פשתן טחונים, שמן פשתן ודגי ים כמו סלמון או טונה.
  • שום – אנטי דלקתי. לעיסת שום מומלצת רק למי שאינם סובלים מכיב פפטי פעיל. את השום מומלץ לצרוך טרי ובלעיסה – 2-3 שניים של שום ביום. מאחר והחומר הפעיל בשום חזק מאד, מומלץ להיוועץ בבעל מקצוע לפני שמוסיפים אותו לתפריט היומי.
  • לימון – ניתן לצרוך לימון בסלט או במשקה – הלימון אמנם חמוץ אך בגוף הוא הופך לבסיסי.
  • קינמון – לקינמון ישנה השפעה על התפתחות זיהומים פטרייתיים, וכן נמצא כי הוא יעיל נגד התפתחות של חיידק הליקובקטר בקיבה. ניתן להוסיף קינמון לחליטת צמחים או כתבלין לדברי מאכל.
  • רימון – חליטה של קליפות רימונים מסייעת בדיכוי מושבות החיידק הליקובקטר. גם אכילה של גרגרי הרימון יעילה כנגד שגשוג החיידק בקיבה.
  • כורכום – הכורכומין הוא החומר הפעיל שמפיקים מקנה השורש של הכורכום. הוא נוגד דלקת ונוגד חמצון חזק, וצריכתו מעכבת את צמיחת החיידק בקיבה ומסייעת בשיקום ריריות הקיבה. את אבקת הכורכום ניתן להוסיף לתבשילים, וכיום ניתן להשיג גם שורשי כורכום טריים, ולהוסיפם למיצים סחוטים ולמזון.
  • טימין (קורנית) – צמח התבלין נמצא כבעל השפעה מעכבת על התפתחות החיידק. ניתן לצרוך את הטימין כתבלין, להכין ממנו חליטה ולשתות, או בתמצית.
  • אורגנו – צמח תבלין עוצמתי, בעל השפעה אנטי דלקתית, שנמצא יעיל בטיפול בכיבי קיבה ותריסריון. ניתן לחלוט ולשתות או להשתמש במיצוי שלו. קיימות בשוק גם כמוסות של אורגנו, אותן ניתן לבלוע.
  • תמצית זרעי אשכוליות (GSE) – תמצית יעילה בטיפול במגוון רחב של זיהומים חיידקיים ואחרים. מסייעת בטיפול בהליקובקטר ובשיקום ריריות הקיבה. ניתן לצרוך מדוללת במים – מספר טיפות מהולות בכוס מים, על פי ההתוויה על הבקבוק, או בכמוסות. מאחר ותמצית זרעי אשכוליות היא בעלת פעולה חזקה, מומלץ להתיעץ עם בעל מקצוע לפני השימוש, בכדי להימנע מנזק למערכת העיכול.

מזונות מומלצים במקרה של אולקוס ודלקת בקיבה:

  • מיץ מתפוחי אדמה בלתי מבושלים.
  • תפוחים טריים או מיץ מתפוחים טריים.
  • חליטות של צמחים כדוגמת קמומיל (בבונג), לואיזה ומליסה.
  • מיץ חמוציות לא ממותק.

מזונות שמהם כדאי להימנע במקרה של הימצאות חיידק הליקובקטר או אולקוס:

  • מזונות חומציים כמו פירות הדר, עגבניות ומוצריהן (רסק עגבניות, מיץ עגבניות וקטשופ), גמבה, תות וקיווי.
  • מוצרי חלב.
  • קמח לבן ומוצריו.
  • מזונות מעובדים, מזונות המכילים סוכרים ומשקאות מוגזים.
  • קפה ומוצרים המכילים קפאין כדוגמת שוקולד, תה שחור וקקאו.
  • אלכוהול – מומלץ להימנע משתייה אלכוהולית או משקאות ומוצרים המכילים מנטה (כולל משחות שניים, מסטיקים וכדומה).
  • מזונות שומניים במיוחד, כדוגמת גבינות שמנות ובשרים. מזונות בעלי אחוזי שומן רבים גורמים להפרשה מוגברת של חומצות עיכול, ועלולים להחריף התפתחות או הימצאות של כיב בקיבה.

 

טיפול בהליקובקטר פילורי ברפואה המערבית

הטיפול הקונבנציונלי בחיידק הליקובקטר קרוי לעתים "טיפול משולש בהליקובקטר", מאחר והוא כולל שילוב של תרופות סותרות חומציות (כדוגמת לוסק, אומפרדקס, לנטון או קונטרלוק) ותרופות אנטיביוטיות משני סוגים. התרופות האנטיביוטיות שניתנות בדרך כלל הן מוקסיפן וקלריתרומיצין (קלסיד) או פרוטוציד.

במקרים של הליקובקטר ואלרגיה לפניצילין ניתנת במקום המוקסיפן אנטיביוטיקה מסוג מטרונידאזול. שילוב התרופות נועד להכחיד את החיידק.

טיפול זה יעיל בחלק מהמקרים, אך עשוי לגרום לתופעות לוואי וכן להישנות התופעה. כ20% מן המטופלים אינם מגיבים לטיפול האנטיביוטי הראשון, ואז יש צורך בטיפול נוסף. ישנו גם אחוז קטן של מטופלים שאינו מגיב לטיפול זה כלל.

במקרים כאלו בפרט, מומלץ לפנות לשילוב של רפואה מערבית ורפואה סינית, שהיא בעלת הצלחה מרשימה בטיפול בהליקובקטר.

 

הטיפול הטבעי בהליקובקטר פילורי

הטיפול בהליקובקטר ברפואה סינית מתחיל באבחון מקיף, שנועד לזהות מהם ביטויי החולי בגוף המטופל. האבחנה תאפשר לקבוע האם האדם נתון במצב של עודף או חוסר של חום ולחות בקיבה ובמערכת העיכול כולה. ברפואה הסינית ניתן לאבחן גם מצבים של חסר ועודף משולבים.

טיפול ברפואה סינית כולל דיקור סיני וצמחי מרפא שמותאמים לאבחנה שהתקבלה, לשם חיזוק צ'י הקיבה או הטחול, טיפול בלחות ובהימצאות הפתוגן – החיידק. הטיפול משלב המלצות לתזונה עשירה ומותאמת אישית, תוך דגש על צריכת ירקות ופירות טריים ובעלי דרגת חומציות נמוכה, דגנים מלאים וסיבים תזונתיים.

הטיפול בהליקובקטר ברפואה סינית יעיל בהפחתת החומציות בקיבה ותמיכה בהכחדת החיידק. זהו טיפול שמסייע בהפחתת הדלקתיות, איזון ושיקום מערכות הגוף וטיפול בבעיה באופן יעיל, מעמיק ולמשך זמן.

רפואה סינית מאיה נאור
המלצה חמה לטיפול טבעי במעי רגיש
תודה למאיה נאור על טיפול בתסמונת מעי רגיז