קליניקה מאיה נאור

תרופה לצרבת – סיכונים בריאותיים של תרופות נוגדות צרבת

צרבת יכולה לשבש כליל את שגרת החיים, לגרום לכאבי בטן ובמצבים קיצוניים וכרוניים, אף לנזק בוושט. הטפול המוצע הוא נטילת תרופות סותרות חומצה. עד כמה הן בטוחות לשימוש בטווח הארוך, האם יש להן תופעות לוואי ואם כן, מהן?

תרופות לצרבת – המצוי, הרצוי, ומה שביניהם

במטרה להקל עליכם בהתמצאות במגוון הרחב של התרופות נגד צרבת, ריכזתי עבורכם תיאור והסברים על התרופות הנפוצות בתחום, התכונות והמאפיינים שלהן וכן את תופעות הלוואי שחשוב להכיר ולהיות מודעים להן:

זנטק (Zantac) / רניטידין (Ranitidine) תופעות לוואי:

פעילות רפואית: להפחית מכמות החומצה שמיוצרת ע"י הקיבה ולאפשר ריפוי כיבים ודלקת. מטפל ברפלוקס קיבתי ושטי ובהפרשה עודפת של מיצי הקיבה.

תופעות לוואי: פעילותו בקיבה עלולה להסוות סימנים של סרטן הקיבה ולשבש את האבחון.

משך השימוש: עד 8 שבועות ובכל מקרה לא יותר משנה. הסיבה: בטיחות התרופה בשימוש ממושך טרם אושרה.

תרופה במרשם: כן

שמות נוספים לתרופה, או תרופות דומות: ראניטידין (Ranitidine) זרידקס Zaridex))

פמוטידין (Famotidine) תופעות לוואי:

פעילות רפואית: חסימת קולטני היסטמין מסוג H2 ועיכוב הפרשת החומצה בקיבה

תופעות לוואי: עלול לגרום ישנוניות, נשירה או דלדול שיער, עקצוצים בכפות הרגליים והידיים

תרופה במרשם: כן

ניזאטידין (Nizatidnie) תופעות לוואי:

פעילות רפואית: הפחתה בהפרשת מיצי קיבה, כולל טיפול בכיב קיבה או תריסריון.

תופעות לוואי: יובש בפה ובעור, שלשול וכאבי בטן, בחילה או הקאה, הזעת יתר, כאבי שרירים או פרקים, נשירת שיער, דכאון, חוסר מנוחה, בלבול.

תרופה במרשם: כן

נקסיום (Nexuim) תופעות לוואי:

פעילות רפואית: טיפול בצרבת המלווה/לא מלווה בדלקת של הוושט, כתוצאה מזרם חוזר של חומת הקיבה, טיפול בכיבים בחלק העליון של המעיים או הקיבה

תופעות לוואי: הגברת הסיכון לדלקת ריאות, סיכון לשברים בירך בקרב בני 50 ומעלה, אטרופיק גסטיריטיס (דלקת קיבה ניוונית) הפרעה בספיגת ויטמין B12, שלשול, יובש בפה, טשטוש.

תרופה במרשם: כן

לנטון (Lanton) תופעות לוואי:

פעילות רפואית: הפחתת ייצור החומצה בקיבה. משמשת לטיפול במצבים שונים במערכת העיכול שקשורים לחומציות יתר: החזר קיבתי ושטי, כיב קיבה, כיב תריסריון, צרבת, הפרשת חומצה מוגברת.

תופעות לוואי: עלולה להסוות קיום מחלות במערכת העיכול, כולל גידולים. גורמת לירידה באמות המגנזיום בדם, מעלה את הסיכון ללקות בזיהום מעיים, שלשול, כאבי בטן, סחרחורות, עייפות, כאבי וחולשת שרירים, ירידה בכמות ויטמין B12 בדם.

שימוש ממושך בתרופה מעלה את הסיכון להיווצרות פוליפים במערכת העיכול, לאי ספיקת כליות ולירידה בצפיפות העצם ושברים

תרופה במרשם: כן

לוסק (Losec) תופעות לוואי:

פעילות רפואית: משמשת לעיכוב הפרשת החומצה במערכת העיכול. שייכת לקבוצת מעכבי משאבת הפרוטונים ומיועדת לטיפול בכיב קיבה ותריסריון, רפלוקס, מניעת דלקת חמורה בוושט, צרבות.

תופעות לוואי: עלולה לגרום לגירוי בקיבה לאחר שתיית אלכוהול, צריכה מרובה עלולה לגרום לבצקת, דלקת קיבה ניוונית ושכיחות גבוהה לדלקות ריאה. מבוגרים בני חמישים ומעלה עלולים לסבול משברים בירך, שורש כף היד ועמוד בשדרה, זאת בשל עליית ה-PH בקיבה שגורמת התרופה ופוגעת בספיגת הסידן. כמו כן עלולה להפגע ספיגת המגנזיום וספיגת ויטמין B12, במקרים של שימוש רצוף בתרופה, מעל שלושה חודשים

מבוגרים עלולים ללקות בשלשול חריף המלווה בחום. תופעות לוואי נוספות: כאבי ראש, סרטן, סחרחורת, הקאות, דלקת בדרכי הנשימה העליונות.

תרופה במרשם: מינון של מעל 20 גר'- כן

אומפרדקס (Omepradex) תופעות לוואי:

פעילות רפואית: משמשת להפחתת הפרשת החומצה בקיבה. החומר הפעיל אומפרזול המצוי בתרופה שייך לקבוצת מעכבי משאבת המימן בדופן הקיבה. מטפלת במקרי צרבת קשים, כיבים בקיבה, רפלוקס.

תופעות לוואי: דלקות ריאה, בחילות, שלשולים, כאבי בטן.

תרופה במרשם: כן

קונטרולוק (Controloc) תופעות לוואי:

פעילות רפואית:  מטפלת במצבי כיב קיבה ותריסריון, רפלוקס ויתר חומציות בקיבה

תופעות לוואי: ישנוניות וסחרחורת, כאבי ראש, טשטוש, כאבי בטן, בחילה, פריחה

תרופה במרשם: כן

גביקסון תופעות לוואי:

פעילות רפואית:  מכילה חומר פעיל אליגינאט המופק מאצה טבעית, שמסייע בהקלה בצרבת ומערכת העיכול, גזים הקשורים לרפלוקס, צרבת הריון

תופעות לוואי: קשיי נשימה, פריחה

תרופה במרשם: לא

טאמס (Tums)

פעילות רפואית: מכיל קלציום קרבונט שסותר חומציות יתר בקיבה, מוסיף סידן במקרי מחסור ומשמשת לטיפול במצבי עלייה בריכוז הזרחן בדם.

תופעות לוואי: בחילות, הקאות, חוסר תיאבון, גזים, יובש בפה, כאבי בטן

תרופה במרשם: לא

טיפול בכאבי בטן בהריון

סוגי תרופות לצרבת  

כיום ניתן לחלק את התרופות לצרבת לארבע קבוצות: תרופות ללא מרשם; מעכבי משאבת מימן (PPI); חוסמי H2 ותרופות פרו-קינטיות.

מעכבי משאבת מימן או מעכבי משאבות פרוטונים

תרופות שמטרתן להפחית את ייצור החומצה בקיבה לאורך זמן. באנגלית הן מכונות Proton pump inhibitors או בקיצור – PPI.

תרופות אלו, המוכרות גם כמעכבי משאבות פרוטונים (PPI), משמשות במטרה להפחית את ייצור החומצה לאורך זמן. התרופות מבוססות על מעכבי אנזימים, כלומר, מולקולות שנקשרות לאנזימים ספציפיים ומונעות מהם לפעול. עם נטילת התרופות נקשרים מעכבי האנזימים לאלו המצויים בתאי דופן הקיבה ובכך מנועים מהם לבצע את ייצור חומצת הקיבה.

דוגמאות לתרופות מסוג זה: נקסיום, לנטון, לוסק, אומפרדקס, קונטרולוק, פרילוסק, פרבאסיד, פרוטוניקס, פנטולוק, אסיפקס.

חוסמי H2

אחד הגירויים אשר מעודד את יצור החומצה בתאי הקיבה הוא ההיסטמין. זוהי תרכובת אורגנית אותה מייצר הגוף, והיא האחראית לייצור חומצות במעי. בגוף קיימים 4 סוגים של קולטני היסטמין, מתוכם קולטני היסטמין מסוג 52 שמצויים בתאי דופן הקיבה. ברגע שנקשר בהם היסטמין, התא מייצר את חומצת הקיבה. תפקידם של חוסמי H2, אותם חוסמי קולטני היסטמין מסוג 2, הוא למנוע את אותה הקשירה ולהפחית את הגירוי שמוביל לייצור חומצה גסטרית.

ישנן חוסמי H2 שנמכרים גם ללא מרשם רופא אבל המינון של החומר הפעיל בהם נמוך יותר.

דוגמאות לתרופות מסוג זה: זנטק, רניטידין, סימטידין, טגמט, אקסיד, זנטק, פמוטידין, ניזאטידין ופפסיד.

תרופות פרו-קינטיות

בשונה מהתרופות מהסוגים הקודמים, תרופות אלה אינן פועלות על ייצור החומצה אלא על תנועת מערכת העיכול. הן מזרזות את קצב מעבר האוכל דרך מערכת העיכול על ידי הפעלת לחץ על שריר הסוגר התחתון – השריר שבקצה הוושט (במקום בו הוא מתחבר לקיבה) שפעילות לא תקינה שלו מאפשרת לחומצה לעלות מהקיבה חזרה לוושט. ללחץ השפעה כפולה: הוא מחזק את שריר הסוגר ומונע מעבר של חומצה דרכו; הוא מזרז את פעילות הקיבה ומערכת העיכול וגורם לאוכל לנוע מהר יותר, עוד לפני שנוצרת כמות עודפת של חומצה בקיבה.

תרופות אלה נדירות יותר ואינן נמצאות בשימוש רחב. אחת הסיבות לכך היא שהן באות עם סיכון רפואי ייחודי: בגלל ההשפעה של התרופה על מערכת העצבים, במקרים נדירים היא פוגעת במטופל שמפתח עוויתות שרירים, קשיים בפתיחת הפה, בליעת  מילים וקשיים ביציבה.

דוגמאות לתרופות מסוג זה: פרמין, מוטיליום

תרופות לצרבת ללא מרשם

קבוצת תרופות מבוססות חומרים שנוגדים את חומציות הקיבה ומנטרלים אותה. מספקים מענה מהיר וקצר טווח לצרבת עקב אכילת יתר, אכילת מזון חומצי מאד, או שומני. הן לא מתיימרות לטפל בגורם לבעיה ולרפא אותו.

דוגמאות לתרופות מסוג זה: טאמס, מאלוקס, ויטה-קל (דרך חיים), צרבת-X, קלטראט, קלצימור.

בתחום זה נכללות גם תרופות טבעיות שונות – חלקן מטפלות גם הן רק בסימפטומים אך ישנן גם תרופות טבעיות שמטרתן לטפל בבעיה עצמה ולספק לה פיתרון קצר-טווח או ארוך-טווח.

כאבי בטן ותרופות סבתא

 

סיכונים בנטילת תרופות לצרבת בטווח הארוך

חשוב להדגיש שמטרת המאמר הזה איננה להמליץ על הפסקה של נטילת תרופות לצרבת – זו החלטה שעליכם לקבל לאחר התייעצות עם הרופא שלכם. עם זאת חשוב להכיר את תופעות הלוואי של התרופות השונות ואת המחקרים שבוחנים קשר בין נטילת חלק מתרופות אלה ועליית הסיכון לבעיות רפואיות שונות.

השורות הבאות לא עוסקות בתופעות לוואי "קלות" כמו כאב ראש, שלשול, כאב בטן, בחילה, סחרחורת, עייפות וכדומה, אלא בבעיות רפואיות משמעותיות יותר

  • דלקות ריאה
  • דלקות במעי
  • ירידה ברמות ויטמין B12
  • הגדלת סיכון לדמנציה
  • הגדלת סיכוי לשברים
  • הגדלת הסיכון להתקפי לב

סותרי חומצה והשפעתם על יעילות תרופות אחרות

חשוב להזכיר שתרופות סותרות חומצה, בין אם הן נמכרות ללא מרשם רופא ובין אם הן נמכרות עם מרשם רופא, יכולות לפגוע בספיגה של תרופות אחרות או לפגוע בציפוי שלהן וכך לשבש את פעילותם. לדוגמה: כדורים לטיפול בזיהומים פטרייתיים זקוקים לסביבה חומצית בקיבה על מנת להיספג ונטילת סותרי חומצה יכולה לפגוע ביעילות שלהם.  חשוב לא ליטול סותרי חומצה יחד עם תרופות אחרות ובכל מקרה להתייעץ עם הרופא המטפל על מנת לדעת כיצד – אם בכלל ניתן – לשלב את נטילתן.

סיכון גבוה יותר לדלקת ריאות

מחקר שהתפרסם בשנת 2011 על ידי חוקרים מאוניברסיטת סיאול שבקוריאה הדרומית הראה שמטופלים שקיבלו PPI או חוסמי H2 היו בסיכון גבוה יותר לחלות בדלקת ריאות. המחקר שהתבסס על מטא-אנליזה של מחקרים שנעשו על הקשר בין תרופות צרבת ובין הסיכון לדלקת ריאות בחן את המחקרים השונים והסיק שניתן לקבוע שהקשר אכן קיים והינו משמעותי.

הגורמים לקשר אינם ברורים לחלוטין אבל המחקר מציע שני הסברים:

  • לחומצת הקיבה תפקיד חשוב במלחמה בזיהומים שונים. עיכוב הייצור של החומצה גורם למחסור בה מה שמאפשר לזיהומים להתפתח באזור העליון של הקיבה ומשם חיידקים "נודדים" גם אל הוושט ומשם אל הריאות.
  • עיכוב ייצור החומצה פוגע גם בפעילות התקינה של המערכת החיסונית.

הגדלת הסיכון לדמנציה

מחקר שפורסם בשנת 2016 בחן את הקשר בין תרופות נפוצות ממשפחת ה-PPI ובין דמנציה. התוצאות הצביעו על סיכון גדול יותר לדמנציה אצל מי שנטל תרופות נגד צרבת ממשפחה זו – 52% אצל גברים ו-42% אצל נשים. החוקרים מדגישים שהם לא הוכיחו שתרופות אלה גורמות לדמנציה אלא רק שישנו קשר סטטיסטי חזק בין נטילת תרופות אלה וסיכון גבוה יותר לחלות בדמנציה. הסיבה להגדלת הסיכון איננה ידועה אך משערים שהיא נובעת מפגיעה במולכים עצביים שנגרמת בגלל דרך הפעולה של התרופות – ייתכן ולא רק האנזימים שבקיבה מושפעים על ידי התרופה אלא גם אנזימים אחרים בגוף.

הגדלת הסיכוי לשברים

מחקרים רבים (למשל מטא-אנליזה שהתפרסמה בשנת 2012) הצביעו על סיכון גדול יותר לשברים אצל מי שנוטל תרופות ממשפחת ה-PPI. הסיבה לכך היא, ככל הנראה, שמנגנון הפעולה של התרופה משפיע לרעה על ספיגת מינרלים בגוף ומוביל לפגיעה בעצמות. הסיכון גובר אצל אנשים שנוטלים את התרופה יותר משבע שנים, כפי שהראה מחקר משנת 2008.

עם זאת, מחקר שהתפרסם בשנת 2014 בחן מחקרים קודמים שנעשו על הקשר שבין תרופות ממשפחת ה-PPI ובין הגדלת הסיכון לשברים. לפי מחקר זה התרופה איננה הגורם להגדלת הסיכון לשברים אלא גומרים אחרים הנפוצים אצל הנבדקים – גיל מבוגר למשל או מחלות נוספות.

חוסר בוויטמין 12B

מחקר שהתפרסם בשנת 2013 הראה קשר בין נטילת תרופות ממשפחת ה-PPI או מעכבי H2 ובין מחסור בוויטמין 12B. החומצה בקיבה חיונית לתהליך הייצור של ויטמין 12B בגוף – הגוף משתמש בה על מנת לפרק את הוויטמין מהמזון שאנחנו אוכלים. שימוש ארוך טווח בתרופות שמעכבות ומפחיתות את כמות החומצה שהקיבה מייצרת יכול להוביל למחסור בוויטמין 12B ולנזקים הנגרמים לגוף עקב מחסור זה: מאנמיה וחולשה ועד נזקים למערכת העצבים במקרים של מחסור חמור.

הגדלת הסיכון להתקפי לב

מחקר שהתפרסם בשנת 2015 בחן את הקשר בין נטילת תרופות נגד צרבת ובין סיכון להופעת אוטם שריר הלב (התקף לב) המחקר הראה שמטופלים שנטלו תרופות נגד צרבת ממשפחת ה-PPI היו בסיכון גבוה יותר להתקף לב. לפי המחקר תרופות ממשפחת חוסמי ה-2H אינן מגדילות את הסיכון להתקף לב. החוקרים משערים שהתרופות ממשפחת ה-PPI מעודדות היווצרות דלקת וקרישי דם כיוון שהן מתערבות בתהליך הפעולה הטבעי של האנזימים בגוף.

לסיכום

תרופות לטיפול בצרבת הן יעילות ומשמעותיות לנוטל אותן ואין במאמר זה המלצה להפסיק את נטילתן. חשוב להיות מודעים להשלכות קצרות הטווח וארוכות הטווח ולהיות ערניים לכל תחושה או שינוי גופני ובריאותי, לבצע בדיקות דם תקופתיות ולהיות מודעים למתרחש בגוף, לא רק בהקשר הצרבות.

ניתן להפחית את התלות בתרופות באמצעות טיפול בשורש הבעיה, מציאת המקור והגורמים לה וסיגול אורח חיים מיטיב ומשופר, והקטנת מינוני התרופות.

לאחר שנות לימוד והתמחות בתחום, המענה שאני מספקת הוא טבעי ומיטיב מבוסס על טיפול מקיף שמדייק את מציאת הגורמים לסימפטומים, כך שהטיפול כולל מענה והקלה בטווח הקצר וטיפול מניעתי בטווח הארוך.

רוצים לשים סוף לסבל מהצרבת המטרידות ולהחזיר לעצמכם את שגרת החיים במאוזנת? צרו עמי קשר, אשמח לבנות תוכנית טיפול טבעי ומותאם אישית ולהקל על תסמיני הצרבת באופן ניכר.


לכל המאמרים >