טיפול בבעיות עיכול

רגישות ללקטוז: כל מה שצריך לדעת על התופעה והטיפול בה

האם ידעתם כי תופעת הרגישות ללקטוז, המכונה גם בשם אי סבילות ללקטוז, רווחת בקרב רוב האוכלוסייה? התמונה הקלינית של רגישות ללקטוז שכוללת בין היתר תסמיני שלשולים, נפיחות וכאבי בטן והקאות וודאי מוכרת לרבים מאיתנו, בייחוד עבור אלו שסובלים ממנה תכופות.
אך האם זה אומר שנגזר עלינו להימנע מצריכת מוצרי חלב? ומהי הדרך להתמודד עם הרגישות?

בעזרת תזונה נבונה וטיפול טבעי בהתאמה אישית ניתן להפחית את תסמיני הרגישות ולחזק את מערכת העיכול.

מהי אי סבילות ללקטוז?

רגישות ללקטוז היא תסמונת שכיחה הנגרמת כתוצאה מייצור חלקי או חוסר מלא של האנזים לקטז שאחראי על הפירוק של מולקולת הלקטוז במעי הדק. הלקטז מופרש על ידי בלוטות הנמצאות במעי הדק במטרה לפרק את הלקטוז לאבני הבניין שלו: גלוקוז וגלקטוז, ולאפשר את ספיגתו בדם.

הלקטוז, שמכונה גם סוכר החלב, עשויה מולקולת סוכר פשוטה המצויה בחלב יונקים (פרות, חלב אם, עיזים וכן הלאה). הרגישות ללקטוז גורמת לבעיות עיכול הקשורות בספיגת הלקטוז (תת ספיגת לקטוז), ועלולה לייצר גם תסמינים נלווים אחרים כמו כאבי בטן, שלשולים ותחושת אי נוחות כללית.
תסמינים אלו נגרמים עקב פירוק עודפי הלקטוז במעי הגס לתוצרי לוואי כמו פחמן וחומצה לקטית שאינם מיטיבים עם מערכת העיכול.

טווחי הרגישות ללקטוז רחבים, וחלקינו לא מודעים לפעמים לאי סבילות הלקטוז שלהם.
על מנת לסבר את האוזן, הרגישות ללקטוז באה לידי ביטוי רק בצריכה של למעלה מכ-12 גרם לקטוז – ובמילים אחרות: גם מי שרגיש ללקטוז יצטרך לשתות כוס שלמה של חלב על מנת להרגיש תסמינים במערכת העיכול.
כמו כן, לא מדובר בתופעה מסוכנת, ורק במקרים של רגישות יתר (אלרגיה) המטופל יכול לפתח סיבוכים ומצבים מסכני חיים.

סובלים מכאבי בטן ותחושת אי נוחות כללית? אל תהססו לפנות אלי לייעוץ והכוונה. לפעמים שאלה פשוטה עושה את כל ההבדל.

על מה כל הבלבול: אלרגיה לחלב לעומת רגישות ללקטוז  

לפני שנמשיך הלאה חשוב להזכיר את המונח אלרגיה לחלב (אי סבילות חלבון חלב) ואת הקשר שלו לאי סבילות לקטוז.
מלבד העובדה ששתי התופעות מתקשרות לאכילת מוצרי חלב, אין ביניהן שום קשר.
אלרגיה לחלב היא תופעה נפוצה הרבה פחות, והיא מתפתחת כבר ביל הינקות, בשונה מרגישות ללקטוז שמופיעה לרוב בשלבי התבגרות מאוחרים יותר.
אלרגיה לחלב היא רגישות יתר של הגוף, אשר מזהה את חלבוני החלב במזון שלנו "כאויבים" ומייצר נוגדנים כנגדם. להבדיל מרגישות ללקטוז, מדובר בתופעה מסכנת חיים בדומה לאלרגיות אחרות כמו אלרגיה לאגוזים, המתבטאות בסכנת חנק, קשיי נשימה, פריחות קשות ועוד.

בעניין הרגישות ללקטוז, חשוב לציין שלרוב מדובר רק בחסר חלקי של אנזים העיכול לקטז, ולא ברגישות יתר המתבטאת בחוסר מוחלט.

עד כמה זה נפוץ ומי בקבוצת סיכון?

אחד המיתוסים הנפוצים הוא שרגישות ללקטוז היא תופעה נדירה יחסית. לאמיתו של דבר, מדובר בתסמונת שכיחה מאוד, שבחלק מהמוצאים האתניים רווחת בקרב מרבית האוכלוסייה.
בישראל ובמדינות ים תיכוניות אחרות, למשל, כ-60% מהאוכלוסייה יאובחנו במהלך חייהם הבוגרים כרגישים ללקטוז. כך גם בקרב אמריקאים ממוצא אפריקני או היספני, אצלם הנתונים מלמדים על כ-80%.

הרגישות מתגלה בדרך כלל בגילאי ההתבגרות, ולעיתים גם בשלבים מאוחרים יותר. זאת בעקבות הירידה ההדרגתית בייצור הטבעי של לקטז בגופינו, שנגרם עקב צריכה מועטת יותר של לקטוז במהלך חיינו הבוגרים (תזונתם של תינוקות מבוססת ברובה על חלב ולקטוז לעומת מבוגרים).

תסמינים שיכולים לרמוז על אי סבילות ללקטוז

התסמינים העיקריים המאפיינים תת ספיגה של לקטוז מלווים בתחושת אי נוחות כללית במערכת העיכול, וכמעט תמיד יחלפו תוך מספר שעות מרגע אכילת מוצרי החלב. התסמינים העיקריים הם:

  • שלשולים
  • כאבי בטן
  • גזים
  • נפיחות בטנית לאחר צריכת חלב או מוצרי חלב
  • הקאות
  • בחילות

הגורמים ודרכי האבחנה

כאמור, הגורם המרכזי לתופעת הרגישות הוא המחסור באנזים לקטז שאחרי על פירוק הלקטוז במוצרי החלב. הירידה בייצור האנזים היא טבעית ומאפיינת רבים בקרב האוכלוסייה. עם זאת, קיימים מספר גורמים שעל הרקע שלהם תסמונת הרגישות ללקטוז עשויה להתפתח:

  • גנטיקה – נמצא כי אי סבילות לקטוז עשויה להתפתח על רקע תורשתי, והיא נפוצה יותר בני משפחה של אלו הסובלים מהרגישות.
  • מוצא – אנשים בעלי מוצא אפריקאי או אסיאתי, יימצאו בסיכון גבוה יותר לפתח את הרגישות. במדינות כמו סין ויפן, למשל, ניכרת אצל רבים ירידה בייצור הלקטז כבר בגילאים מוקדמים של 3 בערך.
  • תזונה לא נכונה – אם בעבר ייחסו את הרגישות אך ורק לחוסר בייצור האנזים, כיום כבר ידוע כי התסמונת משלבת גם מרכיבים הקשורים ליכולת הגוף שלנו להסתגל למרכיבי תזונה מסוימים. תזונה לא מאוזנת עלולה לשבש את תפקוד מערכת העיכול ולהחמיר את התופעה.
  • בעיות עיכול משניות– זהו גורם משני שיכול לגרום גם הוא לרגישות ללקטוז:
    דלקות בדרכי העיכול, זיהומים או ניתוחים, ומחלות כרוניות כמו קוליטיס וקרוהן יכולים לגרום לחסר בלקטז גם הם.

אבחון מדויק יותר של הרגישות נעשה לאחר שהמטופל מגלה סימנים ראשוניים לתופעה הכוללים כאבי בטן תכופים, שלשולים ועוד לאחר צריכה של מוצרי חלב.
באופן כללי, במידה והתסמינים דועכים לאחר תקופת הימנעות ממוצרי החלב, ניתן לקבוע די בוודאות כי מדובר ברגישות ללקטוז.

עם זאת, קיימות שיטות שונות לאבחנה קלינית של אי סבילות לקטוז, המוכרת ביותר היא בדיקת רמות המימן. זוהי בדיקת נשיפה לא פולשנית שאורכת מספר שעות במהלכן אין לאכול או לשתות. רמות גבוהות של מימן יעידו על חוסר יכולת של הגוף לפרק את הלקטוז ועל כך שהמטופל סובל מרגישות ללקטוז.

מה לאכול ומה לא לאכול – על ההתמודדות התזונתית

האם אפשר להמשיך לצרוך חלב ולחיות עם התופעות לוואי או שיש סכנה?
ראשית, רבים מאלו שמוגדרים כרגישים לא יסבלו מתופעות הלוואי בדרך כלל, מאחר ורק צריכה מוגברת של לקטוז תגרום להופעת התסמינים.
מי שבכל זאת סובל מרגישות גבוהה, יכול להנות מאורח חיים תקין על ידי מספר שינויים באורח החיים ובהרגלי התזונה:

  • צריכת מוגברת של מזונות טבעוניים כתחליף למרכיבים החיוניים של מוצרי החלב. מזונות אלו ממלאים את מקומו של החלב כמקור חיוני לסידן, וביניהם ניתן למצוא ירקות ירוקים כמו ברוקולי, במיה וכרוב, טחינה, דגים, דגנים ושקדים או תוספי סידן (כמוסות טבעיות).
  • שתיית משקאות חלב טבעוניים – חלב סויה, שקדים או אורז, או צריכה של חלב דל/נטול לקטוז שניתן להשיג כיום בקלות.
  • ארוחות קלות: השתדלו לחלק את התפריט היומי שלכם על פני מספר גדול של ארוחות במהלך היום. כך הגוף יוכל לפרק את הלקטוז בקלות ולמנוע תחושות אי נוחות.
  • אם בכל זאת אתם מעוניינים בצריכת מוצרי חלב, מומלץ לאכול מאכלים כמו יוגורט, גבינות קשות, או גבינות מחלב דל לקטוז.
  • שימוש בכמוסות שמכילות אנזימים המסייעים בעיכול הלקטוז לפני הארוחה.

טיפול טבעי לאיזון ושיקום מערכת העיכול

הרפואה המערבית תציע לרוב טיפול תרופתי או מניעתי נגד רגישות ללקטוז, בבסיסו הימנעות או הפחתת הצריכה של מוצרי חלב.

הטיפול הטבעי ברפואה סינית מהווה טיפול מונע ותומך המסייע גם בשיקום וחיזוק מערכת העיכול.
הטיפול כולל שלב אבחנתי מקיף ויסודי, במהלכו עובר המטופל תשאול, ואחריו מותאם לו טיפול אישי מיטיב ותפריט תזונתי.

הרפואה הסינית רואה בגוף והנפש מכלול אחד, ובאה במטרה לטפל בתסמיני המחלה מהשורש ולטווח הרחוק אמצעות טכניקות טבעיות ובטוחות:

  • דיקור סיני – הדיקור מסייע בהחזרת האיזון הטבעי למערכת העיכול, משקם את הריריות, מקל על התסמינים ועוזר בהרגעת הגוף והנפש.
  • שינוי תזונתי – מעבר לתזונה נכונה ומותאמת אישית שמסייעת בשיקום ריריות הקיבה.
    הטיפול עוזר בהקלת תסמיני גזים, שלשולים ותחושות אי נוחות כלליות.
    כמו כן, גיוון התפריט היומי ברכיבים ממקור טבעי כמו משקאות אלוורה למשל מסייעים למניעת תסמיני נפיחות וכאבי בטן.
  • צמחי מרפא – שימוש בצמחי מרפא מסייע בהחזרת האיזון לגוף ולמערכת החיסון ומקל על התסמינים השונים במערכת העיכול.

אם אתם לאחר צריכת מוצרי חלב אתם סובלים מתסמינים של כאבי בטן, נפיחות ושלשולים תכופים – אתם יכולים לשים לכך סוף! פנו אלי עוד היום לשם אבחון מעמיק והתאמת טיפול אישי יעיל ומיטיב!