אולקוס, כיב קיבה

הליקובקטר פילורי – האם זה מסוכן ואיך ניתן לטפל באופן טבעי?

הליקובקטר פילורי (Helicobacter pylori) הינו חיידק נפוץ מאד, שחי במושבות במערכת העיכול של האדם, על פני רירית הקיבה ובתריסריון. פעולתו של החיידק מחלישה את עמידות הקיבה לסביבה החומצית. המושבות של חיידק הליקובקטר פילורי גורמות להתפתחות של דלקות וכיבים בקיבה ובתריסריון, ופעילות החיידק נמצאה קשורה להתפתחות של סרטן קיבה.

כיצד מצליח הליקובקטר פילורי לשרוד את החומציות של הקיבה ולשגשג בה? מיצי העיכול בקיבה הינם חומציים ועוצמתיים מאד, מה שאמור להקשות על התפתחותו וגדילתו של חיידק בקיבה. אלא שחיידק ההליקובקטר מכיל חומר שמפרק שתנן (urea) ומייצר ממנו אמוניה. האמוניה היא בסיסית, ועל כן סותרת את הסביבה החומצית בקיבה. החיידק נצמד לריריות, יוצר תגובה דלקתית והורס את תאי הקיבה שסביבו. תהליך זה מוביל להתפתחות של פצע פנימי בקיבה, הקרוי בסלנג אולקוס, ובשפה המקצועית – כיב עיכולי (כיב פפטי).

ניווט מהיר:

 

עד כמה נפוץ חיידק הליקובקטר פילורי?

זיהום עקב חיידק הליקובקטר פילורי, על פי ההערכות, מופיע אצל כמחצית מאוכלוסיית כדור הארץ (מידע נוסף כאן). הגיל בהחלט משפיע על האופן בו החיידק עלול לתקוף את האדם: הבעיה שכיחה במיוחד בקרב מבוגרים מעל גיל 65, כאשר בגילים אלו ניתן למצוא אותו אצל 90% מהאנשים. החיידק נפוץ יותר בארצות מתפתחות, ושכיחותו גבוהה יותר באזורים צפופים בהם תנאי התברואה רחוקים מלהיות מיטביים. לראיה, במדינות המערב מקובל כי החיידק מצוי אצל כ-50-40% מן האוכלוסייה, ואילו במדינות מתפתחות נושאים אותו כ-90% מהאוכלוסייה. גורמים נוספים, דוגמת התנאים הסוציו-אקונומיים בשטח נתון, עלולים להגביר אף הם את הסיכון לשגשוג הלא רצוי של החיידק.

נתון מעניין הוא שהחיידק מופיע בשכיחות נמוכה יותר בקרב אנשים בעלי סוג דם O. חיידק ההליקובקטר הוא חיידק עמיד יחסית, כפי שתעיד העובדה שהוא יכול לשרוד ללא קושי גם בסביבה החומצית של הקיבה. חשוב לא פחות הוא שגם טיפול תרופתי עוצמתי, שכולל אנטיביוטיקה ותרופות נוספות בהתאם למאפייני הבעיה ולתסמינים שלה, אינו מבטיח שהחיידק לא יחזור.

האם הליקובקטר מדבק?

נכון להיום אין הוכחה רפואית חד משמעית כי חיידק הליקובקטר פילורי הוא מדבק.

הליקובקטר תסמינים

יש לציין שאצל נשאים רבים, חיידק בקיבה מסוג הליקובקטר אינו גורם לתסמינים ניתנים לאבחון. לכן הוא יכול לשהות בגוף שלהם ולשגשג במשך שנים, בלי שהם בכלל מודעים לקיומו. במקרים אחרים, החיידק מהווה כר פורה להתפתחות מחלות ובעיות מגוונות הקשורות למערכת העיכול, ביניהן:

אולקוס, כיב קיבה או כיב פפטי

כיב פפטי (Peptic Ulcer Disease), הקרוי בלטינית וגם בשפה היומיומית – אולקוס, מופיע בקיבה או בתריסריון. זהו פצע פנימי, שנגרם כתוצאה מפגיעה של חומצה ואנזים בשם פפסין בריריות הקיבה והתריסריון. פגיעה זו יוצרת דלקת בקיבה ותחושת כאב שורף בחלק העליון של הבטן. החיידק למעשה מייצר אמוניה, חומר סותר חומציות, ונצמד לתאי האפיתל ברירית בהם הוא מפריש חומרים. התאים באזור זה ניזוקים ומסולקים מהאזור על ידי תאי הדם הלבנים, כחלק מפעילות מערכת החיסכון, מה שעלול ליצור את הדלקת.

הליקובקטר פילורי הוא אחד הגורמים העיקריים להיווצרותו של אולקוס, לצד שימוש בתרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים (NSAIDs). אולקוס הוא תופעה שכיחה, ועל פי ההערכות סובלים מאולקוס כ-10% מאוכלוסיית העולם המערבי. כיב בתריסריון שכיח יותר מכיב קיבה.

דלקת בקיבה

את הסקירה של הליקובקטר פילורי תסמינים אנחנו ממשיכים עם דלקת בקיבה, או גסטריטיס, ההולכת פעמים רבות יד ביד עם היווצרות כיבי הקיבה. ניתן לומר כי הדלקת עלולה לגרום לפצע בקיבה – כיב קיבה או כיב בתריסריון (התריסריון הוא חלק מן המעי הדק), כפי שראינו מעלה.

גסטריטיס כרונית

גסטריטיס כרונית (קרויה גם גסטריטיס אטרופית) היא מחלה דלקתית של רירית הקיבה. במבט מיקרוסקופי על רירית קיבה מודלקת בשל גסטריטיס מזהים אזור דלקתי ורואים כי הבלוטות שאמורות להפריש את חומצות העיכול נהרסו ונעלמו. גסטריטיס עלולה להיווצר כתופעה אוטואימונית – נוגדנים שמייצרת מערכת החיסון ופוגעים בריריות הקיבה. זהו מצב שמוביל לאנמיה ולרמת B12 נמוכה בגוף. כמו כן, גסטריטיס שכיחה מאד כתוצאה משימוש ממושך בתרופות שנוגדות חומציות בקיבה, כדוגמת אומפרדקס ולוסק.

סרטן הקיבה

חיידק הליקובקטר נחשב כגורם סיכון להתפתחות סרטן הקיבה ולימפומה של הקיבה, כאשר בדרך כלל מדובר בתהליך הנמשך שנים ארוכות ועשוי להיות מושפע מגורמים דוגמת אורח החיים של האדם: עישון, תזונה וכן הלאה. בקרב חולי לימפומה של הקיבה מסוג מסוים (MALT) הכחדת החיידק תורמת לנסיגה של הלימפומה ומסייעת בריפוי. הסיכון ללקות בסרטן קיבה כאשר חיידק הליקובקטר קיים בקיבה גבוה יותר בקרב מי שלוקים בגסטריטיס כרונית.

 

לפרטים ויצירת קשר: 072-3360888

דיספפסיה

הופעה של כאבי בטן חוזרים ותחושת אי נוחות בטנית. לעתים מלווה דיספפסיה תפקודית בסימפטומים נוספים כדוגמת נפיצות, בחילה, תחושת שובע מהירה, חוסר תאבון או אי חשק לאכול. בקרב הלוקים בדיספפסיה אין ממצאים פתולוגיים כדוגמת כיבים במערכת העיכול. זוהי תופעה שכיחה וטיפול בחיידק ההליקובקטר מוביל לשיפור ולהטבה מועטים – רק כרבע מהמתלוננים מדווחים על הטבה לאחר הכחדת החיידק. על כן מסיקים שהליקובקטר איננו המחולל העיקרי של דיספפסיה.

כאבי בטן

נוכחות של הליקובקטר פילורי לא תמיד מורגשת, ומרבית האנשים שנושאים את החיידק אינם מודעים לכך. במקרים שבהם פעילות החיידק גורמת לדלקת בקיבה ולכיב קיבה, יכולה להופיע תחושת כאב שורף בבטן העליונה. לעיתים האדם חווה כאבי בטן מתמשכים, כאשר תחושת הכאב החד או השורף מתגברת או מופיעה בדרך כלל לאחר אכילה. במצבים מסוימים, אכילה דוקא מקלה על הכאב, ואז יתכן שהכיב הפפטי הוא כיב תריסריון.

מחסור בוויטמין B12 ובברזל

הימצאות החיידק עלולה לגרום לפגיעה בפירוק המזון בקיבה ובתהליך הספיגה של חומרי מזון חיוניים, וביניהם B12 וברזל. החסר התזונתי עלול לגרום לאנמיה, עייפות, חולשה, נשירת שיער וציפורניים שנשברות בקלות.

הימצאות של הליקובקטר קשורה גם בהתפתחות של אלרגיות, עודפי ליחה ומחלות שקשורות בתגובתיות יתר של מערכת החיסון (מחלות אוטואימוניות).

מה עם צרבות?

בעבר, היה נהוג לקשר בין חיידק הליקובקטר פילורי לבין הופעת צרבת או ריפלוקס. כיום הקשר אינו ברור, כאשר יש ממצאים שמראים שיכול להיות שדווקא ההיפך הוא הנכון: כלומר שבקרב אנשים הסובלים מצרבת, שיעור חיידק ההליקובקטר הוא דווקא נמוך יותר מאשר שאר האוכלוסייה.

איך נעשה האבחון לאיתור חיידק בקיבה?

ניתן כאמור למצוא במקרה של חיידק בקיבה תסמינים שונים, אולם על מנת לקבל תמונה קלינית רחבה יש צורך בביצוע כמה בדיקות הכרחיות. את האבחון של הליקובקטר פילורי חשוב שיבצעו אנשים המשתייכים לאוכלוסיות הסיכון העיקריות למחלה, ביניהם אנשים שיש להם קרוב משפחה מדרגה ראשונה שסבל מהבעיה, אנשים שכבר חולים בסרטן הקיבה או כאלו החווים תסמינים אותם ניתן לשייך לכיבי קיבה או תריסריון. האבחון נעשה לרוב בשילוב בין כמה שיטות בדיקה:

תבחין נשיפה

בדיקת נשיפה להליקובקטר היא בדיקה פשוטה ומהימנה, שאינה פולשנית ואינה כרוכה בכאב. בבדיקת נשיפה להליקובקטר נושף הנבדק לתוך מבחנה, ולאחר מכן נמדדות כמויות דו תחמוצת הפחמן באוויר שננשף. הליקובקטר מייצר דו תחמוצת הפחמן, והכמות של הגז הזה שנמדדת מעידה האם החיידק מצוי בקיבה. זוהי בדיקה יעילה, אך מי שנוטלים תרופות סותרות חומצה מתבקשים להפסיק את השימוש בהן למשך שבוע לפניה.

בדיקת גסטרוסקופיה

בדיקה שבמהלכה מחדירים לקיבה סיב אופטי דרך הפה והושט. הבדיקה נערכת באמצעות דגימה מרירית הקיבה או התריסריון.

בבדיקת הליקובקטר פילורי שנערכת באמצעות תבחין, מתבקשים לעתים המטופלים להביא עמם מיץ תפוזים. בבדיקה מוסיפים למיץ חומר שמסייע לבדוק את נוכחות החיידק בקיבה, לאחר שתייתו. העיקרון הוא שכאשר החיידק נמצא בתוך הרירית, החומר המדובר יפורק כך שיהיה אפשר להבחין בתוצרים שלו במסגרת הנשיפה.

יש לציין שלמרות שמדובר בבדיקה אמינה לכל הדעות, יש מקרים בהם היא עלולה להצביע על תוצאה שלילית חרף העובדה שהחיידק כן שוכן בגופו של האדם המאובחן. הדוגמה העיקרית לכך היא אנשים הנוטלים תרופות אנטי חומציות בקיבה, עליהם להפסיק את הנטילה כשבעה ימים לפני מועד תבחין הנשיפה.

בדיקת צואה

בבדיקת צואה ניתן לאתר אנטיגן של חיידק הליקובקטר פילורי. זוהי בדיקה יעילה בכל קנה מידה, שמתאימה מאוד גם לאוכלוסיות המתקשות עם תבחין הנשיפה דוגמת ילדים קטנים.

בדיקת דם לגילוי הליקובקטר פילורי

בבדיקת דם ניתן לאתר נוגדנים לחיידק הליקובקטר. בדיקת דם נחשבת פחות אמינה, כיוון שהנוגדנים לחיידק ההליקובקטר נותרים בדם חודשים ושנים לאחר הכחדתו. כתוצאה מכך היא עשויה להצביע על כך שהאדם נחשף לחיידק בשלב מסוים בחיים שלו, אבל לא על עצם העובדה שהחיידק גורם אצלו למחלה פעילה בנקודת הזמן הנוכחית.

טיפול בהליקובקטר פילורי ברפואה המערבית

הטיפול הקונבנציונלי בחיידק הליקובקטר קרוי לעתים “טיפול משולש בהליקובקטר”, מכיוון שהוא כולל שילוב של תרופות סותרות חומציות (כדוגמת לוסק, אומפרדקס, לנטון או קונטרלוק) ותרופות אנטיביוטיות משני סוגים. התרופות האנטיביוטיות שניתנות בדרך כלל הן מוקסיפן וקלריתרומיצין (קלסיד) או פרוטוציד.

במקרים של הליקובקטר ואלרגיה לפניצילין ניתנת במקום המוקסיפן אנטיביוטיקה מסוג מטרונידאזול. שילוב התרופות נועד להכחיד את החיידק.

טיפול זה יעיל בחלק מהמקרים, אך עשוי לגרום לתופעות לוואי וכן להישנות התופעה. כ-20% מהמטופלים אינם מגיבים לטיפול האנטיביוטי הראשון, ואז יש צורך בטיפול נוסף. ישנו גם אחוז קטן של מטופלים שאינו מגיב לטיפול זה כלל.

במקרים כאלו בפרט, מומלץ לפנות לשילוב של רפואה מערבית ורפואה סינית, שהיא בעלת הצלחה מרשימה בטיפול בהליקובקטר.

 

הליקובקטר תזונה מומלצת

תזונה היא חלק חשוב מהטיפול בהליקובקטר על פי הרפואה הסינית המסורתית. ההמלצות לגבי הליקובקטר פילורי תזונה כוללות תזונה מאוזנת שהולמת את המצב הבריאותי, ומשתנה מאדם לאדם בהתאם לתסמינים, וכן בהתאם להטבה ולשינוי במצב הבריאותי.

מה מומלץ לאכול במקרה של הימצאות הליקובקטר פילורי?

  • מזונות עשירים באומגה 3 – חומצת שומן מסוג אומגה 3 היא אנטי דלקתית, ולכן מומלצת במקרים של הימצאות הליקובקטר. אומגה שלוש מסייעת בשיקום ריריות הקיבה, והיא מצויה בזרעי פשתן טחונים, שמן פשתן ודגי ים כמו סלמון או טונה.
  • שום – אם אתם סובלים מחיידק הליקובקטר פילורי שום יכול לסייע לכם, בהיותו אנטי דלקתי. לעיסת שום מומלצת רק למי שאינם סובלים מכיב פפטי פעיל. את השום מומלץ לצרוך טרי ובלעיסה – 2-3 שניים של שום ביום. מאחר והחומר הפעיל בשום חזק מאד, מומלץ להיוועץ בבעל מקצוע לפני שמוסיפים אותו לתפריט היומי.
  • לימון – ניתן לצרוך לימון בסלט או במשקה – הלימון אמנם חמוץ אך בגוף הוא הופך לבסיסי.
  • קינמון – לקינמון ישנה השפעה על התפתחות זיהומים פטרייתיים, וכן נמצא כי הוא יעיל נגד התפתחות של חיידק הליקובקטר בקיבה. ניתן להוסיף קינמון לחליטת צמחים או כתבלין לדברי מאכל. קינמון. טיפול יעיל בבעיית הליקובקטר פילורי
  • רימון – חליטה של קליפות רימונים מסייעת בדיכוי מושבות החיידק הליקובקטר. גם אכילה של גרגרי הרימון יעילה כנגד שגשוג החיידק בקיבה.
  • כורכום – כורכומין הוא החומר הפעיל שמפיקים מקנה השורש של הכורכום. הוא נוגד דלקת ונוגד חמצון חזק, וצריכתו מעכבת את צמיחת החיידק בקיבה ומסייעת בשיקום ריריות הקיבה. את אבקת הכורכום ניתן להוסיף לתבשילים, וכיום ניתן להשיג גם שורשי כורכום טריים, ולהוסיפם למיצים סחוטים ולמזון.
  • טימין (קורנית) – צמח התבלין נמצא כבעל השפעה מעכבת על התפתחות החיידק. ניתן לצרוך את הטימין כתבלין, להכין ממנו חליטה ולשתות, או בתמצית.
  • אורגנו – צמח תבלין עוצמתי, בעל השפעה אנטי דלקתית, שנמצא יעיל בטיפול בכיבי קיבה ותריסריון. ניתן לחלוט ולשתות או להשתמש במיצוי שלו. קיימות בשוק גם כמוסות של אורגנו, אותן ניתן לבלוע.
  • תמצית זרעי אשכוליות (GSE) – תמצית יעילה בטיפול במגוון רחב של זיהומים חיידקיים ואחרים. מסייעת בטיפול בהליקובקטר ובשיקום ריריות הקיבה. ניתן לצרוך מדוללת במים – מספר טיפות מהולות בכוס מים, על פי ההתוויה על הבקבוק, או בכמוסות. מאחר ותמצית זרעי אשכוליות היא בעלת פעולה חזקה, מומלץ להתייעץ עם בעל מקצוע לפני השימוש, בכדי להימנע מנזק למערכת העיכול.

מזונות מומלצים במקרה של אולקוס ודלקת בקיבה:

  • מיץ מתפוחי אדמה בלתי מבושלים.
  • תפוחים טריים או מיץ מתפוחים טריים.
  • חליטות של צמחים כדוגמת קמומיל (בבונג), לואיזה ומליסה.
  • מיץ חמוציות לא ממותק.

מזונות שמהם כדאי להימנע במקרה של הימצאות חיידק הליקובקטר או אולקוס:

  • מזונות חומציים כמו פירות הדר, עגבניות ומוצריהן (רסק עגבניות, מיץ עגבניות וקטשופ), גמבה, תות וקיווי.
  • מוצרי חלב.
  • קמח לבן ומוצריו.
  • מזונות מעובדים, מזונות המכילים סוכרים ומשקאות מוגזים.
  • קפה ומוצרים המכילים קפאין כדוגמת שוקולד, תה שחור וקקאו.
  • אלכוהול – מומלץ להימנע משתייה אלכוהולית או משקאות ומוצרים המכילים מנטה (כולל משחות שניים, מסטיקים וכדומה).
  • מזונות שומניים במיוחד, כדוגמת גבינות שמנות ובשרים. מזונות בעלי אחוזי שומן רבים גורמים להפרשה מוגברת של חומצות עיכול, ועלולים להחריף התפתחות או הימצאות של כיב בקיבה.

 

הליקובקטר פילורי טיפול טבעי

במקרה של הליקובקטר טיפול טבעי, על פי עקרונות הרפואה הסינית, עשוי להיות יעיל במיוחד. הטיפול בהליקובקטר ברפואה סינית מתחיל באבחון מקיף, שנועד לזהות מהם ביטויי החולי בגוף המטופל. האבחנה תאפשר לקבוע האם האדם נתון במצב של עודף או חוסר של חום ולחות בקיבה ובמערכת העיכול כולה. ברפואה הסינית ניתן לאבחן גם מצבים של חסר ועודף משולבים.

טיפול ברפואה סינית כולל דיקור סיני וצמחי מרפא שמותאמים לאבחנה שהתקבלה, לשם חיזוק צ’י הקיבה או הטחול, טיפול בלחות ובהימצאות הפתוגן – החיידק. הטיפול משלב המלצות לתזונה עשירה ומותאמת אישית, תוך דגש על צריכת ירקות ופירות טריים ובעלי דרגת חומציות נמוכה, דגנים מלאים וסיבים תזונתיים.

הטיפול בהליקובקטר ברפואה סינית יעיל בהפחתת החומציות בקיבה ותמיכה בהכחדת החיידק. זהו טיפול שמסייע בהפחתת הדלקתיות, איזון ושיקום מערכות הגוף וטיפול בבעיה באופן יעיל, מעמיק ולמשך זמן.

שאלות חשובות

מהם התסמינים של חיידק הליקובקטר פילורי?

כאשר החיידק נמצא בשליטה, הוא אינו מזיק. זיהום כתוצאה מהחיידק, לעומת זאת, עלול לגרום לשורה ארוכה של תסמינים, תופעות ומחלות, ביניהם: כיב קיבה, דלקת בקיבה, קשיי בליעה, כאבי בטן, צרבות ועוד. זאת לצד הגדלת הסיכויים לנזקים ארוכי טווח, כולל סרטן הקיבה במקרים החמורים ביותר.

אילו בדיקות נעשות לזיהוי החיידק?

ניתן ולעיתים אף מומלץ לשלב בין כמה בדיקות, לקבלת תמונה קלינית מלאה. הבדיקות האלה כוללות תבחין נשיפה, גסטרוסקופיה, בדיקת דם, בדיקת צואה ואחרות. ככל שיש יותר בדיקות, וככל שהן מותאמות למקרה באופן מלא, כך האמינות והדיוק צפויים לעלות.

איך מתבצע טיפול בהליקובקטר פילורי ברפואה המערבית?

הטיפול הקונבנציונלי העיקרי מכונה “הטיפול המשולש”, בשל השילוב שהוא מציע בין תרופות הסותרות את רמת החומצה ושני סוגים של תרופות אנטיביוטיות. החסרונות העיקריים הם תופעות הלוואי האפשריות והיעילות המוגבלת בחלק מהמקרים: לעיתים הטיפול לא ישפיע, ובמקרים אחרים לא ימנע הישנות של הבעה בעתיד.

למה כדאי לשקול טיפול בחיידק על פי עקרונות הרפואה הסינית?

הרפואה הסינית, השואפת לטיפול הוליסטי היוצר איזון בין חלקי הגוף ובינם לבין הנפש, יכולה להועיל מאוד בהתמודדות עם חיידק הליקובקטר פילורי. לאחר האבחון, ניתן להקל על המצב באמצעות דיקור סיני, צמחי מרפא והתאמות תזונתיות. יש מאכלים שעשויים להקל מאוד על הסובלים מהתופעות הנובעות מהחיידק, ולעומת זאת מאכלים שעלולים להשריש או להחמיר את הבעיה.

 

לפרטים ויצירת קשר: 072-3360888

[kkstarratings]

רפואה סינית מאיה נאור

מטפלת במבוגרים וילדים בקליניקות ברמת אביב וחיפה.

המלצה חמה לטיפול טבעי במעי רגיז
תודה למאיה נאור על טיפול בתסמונת המעי הרגיז